היו זמנים, בכדורסל שלטנו!

דירוג משתמש: / 1
גרועמצוין 

משך עשרות בשנים נבחרת הכדורסל היתה המותג הלוהט של הספורט הישראלי. מאז שנות החמישים התרגלנו למיקום כמעט של קבע בפיסגה האירופית ואפילו לשמינייה הראשונה באליפות העולם ב 1986 התברגנו בהנהגתו של צביקה שרף.   
כאשר זכינו במקום השישי באליפות אירופה במוסקבה 1966 היתה עדנה ליהודי ברית המועצות. כאשר דן שילון שידר מברצלונה את הניצחון על תורכיה ,ומקום שביעי ביבשת ,ערב יום הכיפורים הנוראי של 1973 חשנו גאווה ספורטיבית. ב 1979 בטורינו היינו סגני אלופי אירופה בהנהגתו של רלף האגדי והמשכנו עם ההישגיות גם שנים הרבה לאחר מכן. כאשר התברגנו רק במקום תשיעי או עשירי חשנו אי נוחות. הכדורסל התרגל לאויר פסגות עם טובי המאמנים יהושע רוזין, שמעון שלח, אברהם חמו, רלף קליין,צביקה שרף, מולי קצורין ועד לאליפות המבזה האחרונה, לפני שנה, מקום 23! (אריק שיבק).

הפיכת האליפות היוקרתית של אירופה לרחבה עשתה לנו משהו רע. רע מאד. לא עוד מאבק על משהו יוקרתי. הנה למשל, מחר בערב, במונטנגרו, אם ננצח(וזה אפשרי)או נפסיד, מקומנו באליפות בשנה הבאה ,בין 24 נבחרות כמעט מובטח , אבל לא לכדורסל הזה ציפינו עשרות בשנים. הכל כנראה עניין של מנטליות ורף ההישגיות . כאשר באליפות אירופה הראשונה שהשתתפנו לנבחרות נוער ב1968 בויגו ספרד סיימנו במקום השביעי לא חגגנו אלא התאכזבנו ושש שנים מאוחר יותר נבחרת הנוער עם מיקי ומוטי תפסה מקום רביעי. בקייץ הזה היינו רק בדרג ב...  נבחרת העתודה אך לפני תריסר שנים היתה סגנית אלופת אירופה ובקייץ הזה צהלנו על ששרדנו בדרג א .אז פעם לא היו לנו שחקנים באנ.בי.אי ובכל זאת היתה לנו נבחרת כדורסל שעשתה גלים והיתה מקור לגאווה. פשוט מתגעגעים!